החלטה בתיק ת"א 6996-08

המבקש אינו צד להליכים בתיק זה. המבקש הוא אביו של הנתבע גלעד יצחקי, שלפי הטענה נמצא בחו"ל.

אין מחלוקת כי ביום 7.7.09 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע. כיום, עותר המבקש לביטול פסק הדין, הארכת המועד להגשת הבקשה, וכן לעיכוב ההליכים. עוד הוא עותר לאפשר לו זכות תשובה לתגובת המשיבה מיום 22.3.09.

אני סבורה כי דין הבקשות להידחות מן הטעמים הבאים:

א.         הבקשה הוגשה ביום 14.6.12. המבקש מיוצג. ביום 18.6.12 הוריתי על תגובה ותשובה לתגובה על פי התקנות.

            התגובה הוגשה ביום 11.7.12. התשובה לתגובה הוגשה, לעומת זאת, רק ביום 13.1.13.

            המועד להגשת תשובה לתגובה על פי התקנות הינו 10 ימים. כך, בהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת הסוכות, היה אמור המבקש להגיש תשובתו לתגובה לכל המאוחר ביום 15.10.13. תחת זאת הגישה באיחור ניכר של למעלה מחודשיים, מבלי לצרף בקשה להארכת המועד ומבלי ליתן טעם מוצדק לאיחור בהגשתה. ודוק, אינני סבורה כי "בשל כך שלא ניתנה החלטה בתיק ולאורך זמן ממשוך (כך במקור) ומבדיקה שנערכה במערכת התברר כי ישנו צורך להגיש תגובה ותגובה זו מוגשת עתה", הוא טעם סביר לאיחור כה רב. חזקה על מבקש מיוצג שידע את הוראות התקנות, אף מבלי שניתנה החלטת ביתה משפט, קל וחומר כשניתנה הוראה מפורשת להגשת תשובה לתגובה במועד הנקוב בהן. די בכך על מנת לדחותה בקשה.

ב.         המבקש אינו צד להליך. פסק הדין לא ניתן נגדו ולא ברור מכח מה הוא מבקש את ביטולו. המבקש מציין "ברחל בתך הקטנה" כיה בקשה מוגשת בשמו ולא בשם הנתבע. כאן המקום להזכיר כי המבקש אוחז ביפוי כח בלתי חוזר לערוך בשם הנתבע את עסקת המקרקעין נשוא התביעה, אך לטענתו אין יפוי כח זה מאפשר לו לבצע בשם הנתבע פעולות משפטיות או לייצגו בהליכים משפטיים. אם כן, המבקש פועל בשם עצמו. אין הליך כזה מוכר, אין לו רבותא והוא למעשה בגדר הליך אקדמי בלבד, כאשר הנתבע עצמו לא מבקש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו.

ג.          גם אם הייתי מקבלת, את הגשת הבקשה כאילו הנתבע הגישה (באמצעות מיופה הכח), הרי אין לקבלה, וזאת משום שאין עילה להאריך המועד להגשתה. נטען, וגם בתצהיר, כי הבקשה מוגשת לאחר שהחלו להינקט הליכי הוצאה לפועל ולאחר שנודע כי נפתח תיק הוצאה לפועל. אין פירוט, ולו מינימאלי (ולטעמי לא בכדי) מתי וכיצד נודע על ההליכים.

            מי שמבקש להגיש בקשה להארכת מועדים, מחויב לציין מהו המועד שבו היה עליו לפעול, מדוע לא פעל באותו מועד, מהו המועד בו כן פעל, ומה הטעמים להצדיק את העדר המעש בתקופה שבין המועדים.

            אין בבקשה פירוט מינימאלי לעניין זה ולפיכך, אין כל יסוד לדון בה.

לנוכח האמור, וכקצה הקרחון של הטעמים, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות בסך 2,500 ש"ח.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום,  י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: